נא להמתין...

אדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 4 - ספרות בית הכנסת

|

פרופ' אביגדור שנאן

|
צפיות: 2061
|
דרוג  (0)

ההרצאה עוסקת בספרות שהייתה חלק מהפעילות בבית הכנסת - תפילה, תרגום, דרשה ופיוט. הרצאה זו הנה הרביעית בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה של פרופ' אביגדור שנאן. ההרצאות נאמרו במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.



מקורות להרצאה:

 

[א] תרגום 
 

* תרגום "מילולי":   בראשית א 1: בראשית  ברא  אלהים   את  השמים  ואת   הארץ

                          אונקלוס:      בקדמין    ברא  ה'         ית   שמיא    וית    ארעא

                           "יונתן":        מן אולא  ברא  ה'         ית   שמיא    וית    ארעא

                          ירושלמי:      בחוכמא  ברא   ה'         ית   שמיא    וית    ארעא

* תרגום מרחיב: ויגש   לו  ויאכל ויבא לו    יין      וישת (בראשית כז 25)

אונקלוס:         וקריב ליה ואכל  ואיתי ליה חמרא ושתי

"יונתן":           וקרב ליה ואכל <ולא הוה חמרא גביה ואזדמן ליה מלאכא ואייתי מן חמרא דאיצטנע בעינבויי מן יומי שירוי עלמא ויהביה ביד יעקב ויעקב> אמטי ליה לאבוי ושתי
 

* תרגום פראפרסטי:

דברים א 1: אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן חצרות ודי זהב

ירושלמי (בתרגום חוזר לעברית): אלה הדברים אשר דיבר משה עם כל בני ישראל, הוכיח אותם כל עוד הם מצויים בעבר הירדן. ענה משה ואמר להם: הלא במדבר, בהר סיני, ניתנה לכם התורה, ובערבות מואב התפרשה לכם. כמה ניסים וגבורות עשה לכם ה' כשהייתם עומדים על ים סוף: הים נבקע לפניכם ונעשה לשתים עשרה דרכים, דרך אחת לכל שבט ושבט. הכעסתם אותו על הים ומרדתם על ים סוף. ועל עניין המרגלים שנשלחו ממדבר פארן גזר עליכם שלא תיכנסו לארץ ישראל, ובשל המן שאמרתם "נפשנו סובלת מן הלחם שאכילתו קלה" שילח בכם את הנחשים, ובחצרות נפלו פגריכם בגלל הבשר, ובשל העגל שעשיתם אמר לכלות אתכם, אלמלא זכר לכם את הברית שכרת עם אבותיכם, עם אברהם עם יצחק עם יעקב, ואת אהל העדות שעשיתם לשמו ואת ארון הברית שתורתכם מצויה בתוכו שציפיתם אותו בזהב טהור.
 

[ב] תפילה 
 

[ב1] אתה גיבור לעולם ה' מחיה מתים אתה רב להושיע משיב הרוח ומוריד הגשם. מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקיים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך, מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה. ונאמן אתה להחיות מתים, ברוך אתה ה' מחיה המתים (מתפילת העמידה).

[ב2] תנו רבנן: מברכין ברכת חתנים ... מאי מברך? אמר רב יהודה: [ בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן] בא"י אמ"ה שהכל ברא לכבודו; בא"י אמ"ה יוצר האדם; בא"י אמ"ה אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בנין עדי עד, ברוך אתה ה' יוצר האדם; שוש תשיש ותגל העקרה, בקבוץ בניה לתוכה בשמחה, ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה; שמח תשמח ריעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם, ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה; ברוך אתה ה' אמ"ה, אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה, חדוה, אהבה ואחוה ושלום וריעות, מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם, בא"י משמח חתן עם הכלה ( שבע ברכות).

[ב3] ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת, ברוך אתה ה' הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק (הברכה על קריאת ההפטרה).

[ב4] ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו / כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפניך על הר סיני / [שני] לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת (תפילת שחרית של שבת)

[ב5] בא"י אמ"ה אשר קדש ידיד מבטן וחק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש ... בא"י כורת הברית (טקס ברית המילה).
 

[ג] פיוט (סליחות, קינות, קרובות, יוצרות ועוד) – 
 

[ג1] ר' יוסף טוב עלם:

אלהי הרוחות לכל בשר / חוק לעמו מסר

והזהירם בכתב מוסר / לבדוק חמץ אור לארבעה עשר

בשעה שאין בני אדם מצויים בשוקא / ואור הנר יפה לבדיקה

אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה / וצריך לברך על ביעור חמץ כחוקה [...]

תמו הלכות ביעור והגעלה [...]

נשים חייבות לשמוח ולהרנין / בבבל בבגדי צבעונין

בארץ ישראל בבגדי פשתן המלובנין / והאנשים ביין מתעדנין

[...]

בערב הפסח סמוך למנחת ראשון / לא יאכל אדם עד האישון

ובבואו מבית רחשון / מוזגים לו כוס ראשון [...]

חסל סידור פסח כהלכתו / ככל משפטו וחוקתו

כאשר זכינו לסדר אותו / כן נזכה לעשותו

זך שוכן מעונה / קומם קהל עדת "מי מנה"

קרב נהל נטעי כנה / פדויים לציון ברינה
 

[ג2] יניי הפייטן:

אז רוב ניסים הפלאת בלילה / בכל אשמורות זה הלילה

גר צדק נצחתו בנחלק לו לילה / דנת מלך גרר בחלום לילה

הפחדת ארמי באמש לילה / וישראל סר אל מלאך ויכול לו בלילה

זרע בכורי פתרוס מחצת בחצי הלילה / חילם לא מצאו בקומם בלילה

                                                               [*חילחלת מדין וחבריו בצליל לחם שעורים בחלום לילה]

[...] קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה / רם הודיע כי לך יום וגם לך לילה

שומרים הפקד לעירך כל היום וכל הלילה / תאיר כאור יום חשיכת לילה.

כי אין לפניך לילה / והכל לפניך יום / ויום ליום אומר יביע / ולילה ללילה דעת יודיע / [...] בקרים יגידו חסדך / ולילות ישננו אמונתך / ושחר ונוגה ובוקר ויום וצהרים וערבית וערב ונשף ולילה וכל עת ועידן וזמן ורגע יזכירו ניסי פלאיך / המחדש ישועות ופועל נוראות / הסופר ימים ומונה עיתים / יומך אלף שנים / ושנותיך לא יתמו / כי הכל בלה ואתה לא בלה / וכאשר אתה הם משרתיך / אתה חי והם חיים / טהור והם טהורים / קדוש והם קדושים / וקדושה לקדוש מקדישים ומשלשים ככתוב על נביאך "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו".

[ג3] מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח,

תיכון בית תפילתי, ושם תודה נזבח,

[...]
רעות שבעה נפשי, ביגון כוחי כילה,

חיי מררו בקשי, בשעבוד מלכות עגלה,

ובידו הגדולה, הוציא את הסגולה,

חיל פרעה וכל זרעו ירדו כאבן במצולה,

כרות קומת ברוש בקש, אגגי בן המדתא,

ונהייתה לו לפח ולמוקש, וגאוותו נשבתה,

ראש ימיני נשאת, ואויב שמו מחית

רוב בניו וקנייניו על העץ תלית.
 

[ד] פתיחתא בשאלת הלכה

ילמדנו רבינו: הרואה את הגשמים יורדין בזמן שהבריות צריכין להן כיצד הוא מברך? כך שנו רבותינו על הגשמים הוא אומר ברוך הטוב והמטיב, והגשמים מהיכן יורדין ר"א אומר העולם כולו ממימי אוקינוס הוא שותה, א"ל רבי יהושע והלא מי אוקינוס מלוחין הן, א"ל מתמתקין מן העבים שברקיע. דאמר ר"ש בן לקיש למה נקרא שמן שחקים שהן שוחקין את המים וממתקין אותם ואח"כ הן יורדין, ובקצבה הן יורדין שהקב"ה קוצב לבריות כמה גשמים יורדין מראש השנה ועד סוף השנה. אמר רשב"י כשישראל זוכין יורדין על הצמחין ועל האילנות ועל הזרעים והעולם מתברך, וכשהן חוטאין יורדין בימים ובנהרות מכל מקום אינו פוחת מקצבה שפסק מפני שכל דבר ודבר שיוצא מפי הקב"ה בקצבה הוא נותן, לחמה נתן קץ שנאמר 'מקצה השמים מוצאו', לשמים נתן קץ שנאמר 'ולמקצה השמים ועד קצה השמים', לארץ נתן קץ שנאמר 'בורא קצות הארץ', ליציאת מצרים נתן קץ שנאמר 'ויהי מקץ שלשים שנה', לחשך נתן קץ שנאמר 'קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר’, ואף כשנחבש יוסף קץ שם לו שנא' ויהי מקץ שנתים ימים. (תנחומא מקץ א).
 

[ה] פתיחתא בפסוק

[ו2] מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר: מי רוצה לקנות סם חיים. התקבצו סביבו. ר' יניי היה יושב ופושט בטרקלינו שמע אותו מכריז "מי רוצה לקנות סם חיים". אמר לו: "עלה לכאן מכור לי". אמר לו: "אין אתה צריך לו, לא אתה ולא הדומים לך". הטריח עליו. עלה אליו, הוציא לו ספר תהלים הראה לו פסוק "מי האיש החפץ חיים" מה כתיב בתריה "נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב", א"ר ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זה והודיעו 'מי האיש החפץ חיים'. אמר ר' חגי אף שלמה  מכריז ואו' "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" (משלי כא, כג), שומר מצרעת נפשו. לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להן "זאת תהיה תורת המצורע" - תורת המוציא רע(ויקרא רבה טז, ב <המקור בחלקו בארמית>)

 

פריטים קשורים: אדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 1 | אדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 3 - האגדה בספרות התנאים | אדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 2 - האגדה בחז''ל והקבוצות בסביבתה
נושאים קשורים: מבוא למדרשים - פרופ' אביגדור שנאן | מבוא למדרש - אביגדור שנאן | הרצאות מצולמות | תורה שבעל פה | פשיטא
תגיות: אגדה | מדרש | מבוא
 
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
הוספת תגובה
שם השולח:
דוא"ל:
 
*כותרת:
תוכן:
 
© כל הזכויות שמורות למטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים